"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" ( יח, א).
יתרו שומע על הנסים והנפלאות שנעשו לישראל ומגיע נרגש כולו לראות את משה וישראל במדבר. המדרש מתעקש להבין – מה בדיוק שמע יתרו, מה היה הרגע שגרם לו לקום וללכת:
"וישמע. מה שמועה שמע ובא, מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו, דברי ר' יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר, מתן תורה שמע ובא שבשעה שנתנה תורה לישראל זעו כל מלכי האדמה בהיכליהם...
רבי אליעזר אומר, קריעת ים סוף שמע ובא, שבשעה שנקרע ים סוף נשמע מסוף העולם ועד סופו…"
ר' יהושע מוצא את הפתרון בפרשה הקודמת. מיד לאחר תיאור מלחמת עמלק כתוב "וישמע יתרו". מכאן שהוא שמע על מלחמת עמלק. ר' אליעזר אומר שיתרו שמע על קריעת ים סוף שהרי היה לה הד עולמי גדול. עמדתו של ר' אלעזר המודעי מפתיעה – "מתן תורה שמע ובא". כיצד היה יכול יתרו לשמוע על מתן תורה שמתרחש רק בפרק הבא?
ר' אלעזר המודעי חושף כאן את דעתו, ולפיה בעצם יש להפוך את סדר הפרקים. יתרו בא רק לאחר מתן תורה.
אם נקרא את הפרק נבין היטב את עמדתו של ר' אלעזר. יתרו ממליץ למשה "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת" (יח, כ). מנַין לישראל חוקים ותורות לפני מתן תורה?
דווקא העמדה ההפוכה דורשת כעת הסבר.
פרק יח נראה כמעין מתן תורה. אך מתן תורה הנובע מסיבות פרקטיות. אי אפשר שמשה יהיה היחיד שיֵדע את התורה. כדי לנהל את החברה באופן תקין, יש לייצר מערכת משפט מסודרת. זו הסיבה הקבועה ליצירת מערכת משפט בכל עם. פרק יח מבטא את הפן החברתי שבקיום מצוות התורה. פרק כ, מעמד הר סיני, מבטא פן אחר בקיום המערכת המשפטית שתכליתו עבודת אלוהים, מפגש של האדם עם האל.
פעמיים ניתנה לנו התורה – פעם אחת בתיווכו של נכרי, יתרו, המבין את הצורך האנושי בחוקים ופעם שנייה מפיו של האל, כביטוי לברית בין אלוהים לעמו.
פורסם ב929
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה